<h1>הרוקח הלכ' תשובה סימנים ב'—ט"ז</h1>
<h2>דף פו.</h2>
תשובת הבאה. אם חטא באשת איש ובאתה אותה האשה לידו והיה יכול לחטא כמו בראשונה ומונע ואינו חוטא זהו זכור בוראך בימי בחורותיך בפ"א דע"ז (דף י"ט) אשרי איש ירא ה' אמר רב עמרם אמר רב אשרי מי שעשה תשובה כשהוא איש ר"י בן לוי אמר אשרי מי שמתגבר על יצרו כשהוא איש ועיקר התשובה שמתודה שנא' איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה' ואשמה הנפש ההיא והתוודו את חטאתם אשר עשו וכתיב והתודה אשר חטא עליה יעזוב רשע דרכו ואיש און וגו' שאם מתודה ואינו מתחרט בלבו זהו טובל ושרץ בידו כדאמרינן בפ"ג דברכות (דף כ"ג) בפסוק כי אינם יודעים לעשות רע ובפ"א דזבחים (דף ז') אמר רבא עולה דורון היא היכי דמי אי דליכא תשובה זבח רשעים תועבה ואי עשה תשובה לא זז משם עד שמוחלין לו אלא ש"מ דורון היא הרי אם לא עשה תשובה הקרבן זבח תועבה כך וידוי בלא חרטה על כן כשמתודה בבכי בכוון הלב אז יש לו כפרה כדאמר בפ"א דחגיגה (ד' ה') העושה דבר ומתחרט בו מוחלין לו דכתיב ולא יראוני הא יראוני מוחלין לו.
פנויה נדה עריות נפשו של אדם מחמדתן בין בפניו בין שלא בפניו אם לבו השיאו לבוא על פנויה בתולה או אלמנה בין כדרכה בין שלא כדרכה וחושב בלבו מה חטא באשה פנויה יתן אל לבו תבונה כשיבא עליה הלא לא טבלה וכל אשה היא רואה נדה אם כן בא על נדה שהיא בכרת.
תשובת הבאה אם זאת האשה היתה מרוצה לו בביאה ולבו בוער בחשק אהבה עליה והיה יכול לבא עליה ושובר ומנתק מורשי לבבו ומתאפק ועוצר לבו מלבא עליה או על אשה אחרת שהיתה נשמעת לו והיא נתיחדה עמו ומתחרט ואינו חוטא ומונע תאותו זו היא תשובת הבאה.
תשובת הגדר לא יראה שחוק נשים ובתולות שנה או שנתים או יותר ולא יראה פני אשה ולא בחזה ולא כנגד דדיה ולא כנגד ערוה אפי' באשתו נדה בעוד שלא טבלה ולא ירחץ ולא יאכל מאכל חם ולא דבר שמביא תאוה יתרחק עצמו ולא יראה בהמות וחיה ועוף בשעה שנזקקין זה לזה פן יתאוה לעבירה.
תשובת המשקל כפי הנאה שנהנה בנשיקה ובמשמוש ובהעראה יש לו להצטער בדאגת הלב ויתענה לכל הפחות מ' יום ולא יאכל בשר ולא ישתה יין בלילה שיש לו להתענות למחר ולא בלילה לאחר תעניתו ויצטער בשכיבתו יומם ולילה לשקול הצער כנגד חשק ונשק התאוה אשר נהנה.
תשובת הכתוב הנה כרת היה חייב בביאתו שבא על נדה בעוד שלא טבלה על כן ישכב בקושי על הארץ או על דף וילבש שחורים וילקה ויתענה לא פחות מן מ' יום ויתוודה בכל יום ג"פ בבכיית הלב ובדמע ולא ירגיל לילך בשחקות נשים ולפום צערא אגרא וטוב לו.
אם חטא בנערה המאורסה שכב עמה שהוא בסקילה או באשת איש שהוא בחנק או בכל העריות בין כדרכה בין שלא כדרכה אם הערה בה בהכנסת עטרה בערוה הרי זה נהנה מה שנתרצה לטעום מים גנובים בחשק אהבים ואסרה בביאתה על זה נאמר מעוות לא יוכל לתקן.
תשובת הגדר. יגדור עצמו מלראות נשים ולא בתכשיטיהן בין הם עליהם בין אינן עליהן ולא יראה במקום שהנשים שוחקות ולא בתולות ולא ישמע קול ניגונין בכיון ולא יריח מבשמים שעליה וירחיק מלילך אצל אשה ולא ישמע שום דבר חשק תאוה ולא ירמוז לשום אשה בעיניו ולא יקרוץ באצבעותיו ולא בשפתיו ואף לאשתו נדה בעוד שלא טבלה ולא יתייחד עם שום ערוה ולא ישכב אפי' עם אשתו טהורה בגנות או בחצרות ואין לו לדוש באשתו מבפנים ולזרות מבחוץ ולא יהיה עסקו עם הנשים כלל ולא יקל ראשו.
תשובת המשקל. יש לו לשקול צערו כנגד הנאתו שנהנה בה ושנה שלימה אסור לאכול בשר ולשתות יין לבד משבתות וימים טובים ופורים ולא יאכל לחם חם ולא ירחץ כי אם בימים טובים מעט ולא ילך לראות בשום שחוק כי אם ילך לנשואין בשעת הברכה ולא יעדן עצמו בשום דבר וילקה בכל יום וישכב על דף אחד בלא כר כי אם בשבת וביום טוב על תבן או על קש וכר בראשו ויסיר רוח הבהמיו' שבו חומר התאוה וחיי צער יחיה ושק על בשרו ולא ידבר מעניין התאוה חשקים ונשוקים ומשמושים ומיני אהבות וחשק או חמודים.
תשובת הכתוב. הבא על אשת איש שהוא במיתה יסבול צער קשה כמיתה ישב בקרח או בשלג בכל יום שעה אחת בכל יום פעם אחת או פעמיים ובימות החמה יושב לפני זבובים או לפני נמלים או לפני דבורים או יסבול יסורין הקשין לו כמות ואין לו להשתמש באשה כי אם באשתו הטהורה ויש לו להתוודות בכל יום ויום בבכי ואנחה ובכל מיני סיגוף וצער מאחר שאסרה על בעלה אבל אם אנסה שלא אסרה די לו כמו בעריות או כריתות אחרות שעבר עליהם ילקה ויתענה מ' יום רצופין וישכב על הארץ ולא ירחץ ולא יתענג ולא ילך בשחקו' ובטיולים.
הבא על בת נכר על כותית חייב להתענו' וללקות מלהיות קשור עמה כאש לא נופח ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ירחוץ לכל הפחות מ' יום עד ישוב חרון אף ה' ממנו. וכן הבא על שפחה כנענית יתענה ולא ירחץ מ' יום ויתענה שני וחמישי. וכן אם רבע בהמה או חיה או עוף יתענה ולא ירחץ עד ישוב בתשובה שלמה ולא יראה לא עוף ולא בהמה וחיה כשנזקקין יחד זה לזה.
המנשק נשים ומחבקן ומשמשן בלא שכיבה יתענה שני וחמישי ושני ולא יעשה עוד ויתרחק מפתח ביתה פן יבא לידי עבירה.
הבא על אשתו נדה יתענה מ' יום רצופין וילקה בכל יום ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא יאכל מאכל חם ולא ירחץ באותן הימים. אדם שבא על ערוה או על אשתו נדה יש לו לישב במים קרים בקרח כשיעור צליית ביצה וגומעה לא פחות מג' ימים ולא יותר מן מ' יום ובכל יום יתודה עונו בין מתענה ובין אינו מתענה. ואם חיבק אשתו נדה או נשקה או חיכך אברו על בשרה יש לו להתענות ולהתוודות. מותר לאדם להתיחד עם אשתו נדה בחדר אחד כדאמרינן בסנהדרין (דף ל"ז) סוגה בשושנים. ובעירובין בפ' הדר רק לא ידבר עמה דברי תפלות ולא יחבקנה ולא ימשמשנה ולא ינשקנה ולא יאכל עמה ולא ישתה עמה עד שתטבול במים ולאחר טבילתה ישמחנה ויחבקנה וינשקנה ויקדש עצמו מתשמיש המטה ולא ינבל פיו ולא יראה בה דבר מגונה אך ישעשע במשמושי' ובכל מיני חיבוק למלאות תאוותו ותאוותה שלא יהרהר באחרת כי אם עליה כי היא אשת חיקו ויראה לה חיבות ואהבות.
גנב או גזל ומתחרט ישיב למי שגנב או ליורשיו הכל והשיב את הגזילה אשר גזל וילקה ויתענה ויתאנח ויתחרט ויתודה ואם יבא לידו ממון חבירו והיה יכול לגנוב ומונע ומתרחק מלילך אצל ממון חבירו וירבה בצדקות ויבקש מחילה מן הנגזל. ואם אין לו יורשים לנגזל או כי אינו מכירם יתן לבית דין מה שגנב או מה שגזל וילקה ויתודה.
המצער את חבירו בין בדברים בין בממון בין בחבלה בין בהכאה בין באונאת דברים אין לו כפרה אם לא ירצה את חבירו וימחול לו כדאמרינן בבבא קמא בפ' החובל (ד' צ"ט) החובל בחבירו אפי' נתן לו כל ממון שבעולם אין נמחל לו עד שיבקש ממנו מחילה אמר ר' יצחק המקניט את חבירו אפי' בדברים צריך לפייסו וירבה עליו ריעים ואמר בפ' בתרא דיומא (ד' פ"ה) א"ר אלעזר בן עזריה מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו עבירות שבין אדם להקב"ה יום הכפורים מכפר עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו. בתורת כהנים על לשון הרע נגעים באים ומה מרים שלא בפני משה דברה כך המדבר גנאי על חבירו בפניו על אחת כמה וכמה השמר בנגע צרעת זכור את אשר עשה ה' אלקיך למרים על כל עבירה היה לו להתענות וללקות כ"ש על חייבי מיתות ב"ד ועל חייבי כריתות כ"ש על לא תשא את שם וכ"ש על חילול השם גנב או גזל או לקח ריבית הרי עבר על לאו יש לו להשיב הגזילה כולה או הגניבה והריבית ויבקש ממנו מחילה וילקה על לאו ויתענה ויתוודה וישמר שלא יקבל פקדונות ולא לילך על ממון חבירו. כי גזל נפשו של אדם חומדתו ע"כ יתרחק מהן ויעשה ג"ח בין בגופו בין בממונו ויותר ממה שיש לו ואם החזיר הריבית וילק' ויתודה ויתענה וישמור עצמו מכל מיני ריבית ומאבק ריבית ומריבית דברים ואם היה יכול להתפרנס בלא ריבית אפי' מן הא"י לא יקח שנה אחת ולא ישב במקו' שמדברים ענייני ריבית כי המלוה בריבית אינו חי לעתיד כדאמר בתנחומא אם כסף תלוה את עמי. ואמ' בפ' איזהו נשך (ד' ע"א) בעלי ריבית מתמוטטין על כן מכל הערמת ריבית לא יהא עסק וישוב בתשובה. הכה את חבירו עבר בלאו יבקש ממנו מחילה ואחר כך יתוודה שחטא והכהו ויתענה ולא יעשה עוד. ויתחרט על פשעיו ולא יגביה ידו על חבירו עוד כי נקרא רשע ויאמר לרשע למה תכה רעך רב הונא קץ ידא כדאמר בסנהדרין בפ"ד מיתו' (ד' נ"ח) הסוטר לועו של חבירו כאלו סוטר כנגד השכינה המגביה ידו על חבירו אע"פ שלא הכהו נקרא רשע ונקרא חוטא רב הונא אמר תקצץ ידו ואם הכהו אע"פ שאין דנין בבבל כדאמרינן בפרק החובל (דף פ"א) טוב שיתן לו את ממונו וגם ירצה אותו לבקש מחילה ולוקה כי עבר על לאו פן יוסיף להכותו ויתענה ואם ביישו בדברים עבר על לאו לא תונו איש את עמיתו היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשוני' כדאמרינן בבבא מציעא בפ' הזהב (ד' נ"ח) יש אונאה בדברי' גדול אונאת דברים מאונאת ממון שזה נאמר בו ויראת מאלהיך ועוד זה בגופו וזה בממונו זה ניתן להישבון וזה לא ניתן להישבון כל המלבין פני חברו ברבים כאלו שופך דמים דאזיל סומקא ואתי חיורא המלבין פני חבירו ברבי' או מכנה לו שם ואע"ג דדש ביה אין מעלין אותו מגיהנ' שערי אונאת דברים לא ננעלו על כן צריך לבקש מחילה ממנו ויתענה ולוקה ואם יאמר לו למאנה בדברים ישתוק ישמע חרפתו ואין משיב ויזהר באונאת אשתו ויכבדנה יותר מגופו והמאנה את הגר עובר בג' לאוין בפ' בתרא דיומא (דף פ"ז) כל המקניט את חבירו אפי' בדברים צריך לפייסו ואם ממון יש לו בידו התר פיסת יד ואם לאו ירבה עליו ריעים ואם מת מביא י' בני אדם ומעמידן על קברו ואו' חטאתי לה' אלקי ישראל ולפלוני זה שחבלתי בו והמעבי' על מדותיו מעבירי' לו על כל פשעיו.
